משפחה הורסת, משפחה בונה - תפקיד המשפחה בחיי המכור

תפקיד המשפחה בחיי המכור

לעמוד הבית

משפחה הורסת, משפחה בונה - תפקיד המשפחה בחיי המכור

מי שחי עם מכור מבין בדיעבד שמתוך כוונות טובות וטהורות הוא למעשה " הורג את המכור מתוך אהבה".

התמכרות הינה מחלה משפחתית. לכל משתתף בדינאמיקה המשפחתית יש תפקיד שלקח על עצמו לאורך הדרך. התפקיד מתפתח כתוצאה מכורח קיומי שמהווה מנגנון הגנה, מאפשר למערכת להמשיך להתקיים והופך לדרך חיים. בני הזוג והמשפחה חיים בהרגשה של בני ערובה, תופעה שהכוח המניע שלה הוא התנהגויות של התמכרות, לא רוע ולא הכוונה לפגוע.

בן המשפחה של המכור שנואש מכל הניסיונות להציל, לטפל או לשלוט במכור מסתגל למצב בלית ברירה. באופן בלתי מודע בן המשפחה מפתח מנגנון הדחקה שמאפשר למכור להמשיך את התנהגותו הבלתי סבירה. המניע שמאחורי התופעה הזאת הוא הרצון לשמור על שלמות המשפחה ולהימנע מקונפליקטים. התוצאה היא החמרה במצבו של המכור, החמרה במצב בריאות המשפחה ובסופו של דבר המשברים הבלתי נמנעים מגיעים למרות ניסיונות הטיוח.

 

"תביני, אפילו שאני נראה ונשמע כמו האדם האהוב שלך. אני לא. האדם הזה נמצא בתוך כלא שנכפה

עליו מתוך עצמו, עמוק בפנים. ומה שאת רואה לפניך זה מכור שנשלט ונמשל על ידי התמכרותו.

 אני מכור והמטרה העיקרית שלי זה להאכיל את ההתמכרות שלי. כל מאמץ שאת עושה "לעזור לי"

הוא כטרף להתמכרות שלי ונותן לה יותר ויותר כוח לחזק את אזיקי בכל פעם. מספיק שאני מאכיל

את ההתמכרות שלי. אז בבקשה, אל תעזרי לי."            

               ( מתוך המכתב: " אני מכור" מספרות אל-אנון, קבוצות תמיכה למשפחות ומקורבים של מכורים)

 

המשפחה מתעסקת סביב ההתמכרות ומפנה הרבה מהאנרגיה שלה ומשקיעה אותה במכור, אולי אפילו יותר ממה שהמכור עצמו עושה כן. ברוב המקרים המשפחה מנסה "להתערב" ולהירתם לעזרה באין ספור דרכים. הם שמוצאים את אנשי המקצוע: פסיכיאטרים, יועצים, פסיכולוגים ומסגרות שונות, מתוך תקווה שהם יהיו המושיע למצוקתם. המשפחה לרוב היא שמממנת את הטיפול במכור, ובהרבה מקרים גם מעניקה למכור תמיכה כספית שוטפת. הכוונות שלהם הן כמובן טובות והמניע הוא הרצון לגונן. התוצאה היא שהמשפחה למעשה באופן לא מודע מאפשרת את המשך ההתמכרות.

קחו מספר דקות לענות על השאלות הבאות:

  • האם מצאתם את עצמכם ממציאים תירוצים, משקרים ומכסים על אהוב או קרוב משפחה?
  • האם שאלותיך לא זוכות למענה שיוצר עוינות ומזיק לקשר אינטימי?
  • האם חילוקי דעות משפחתיים נורמליים גורמים לעוינות ואלימות?
  • האם ניסיונותיך לשלוט ולנהל את המצב גורמים להרגשת תסכול וכעס?
  • האם סגנון החיים שלך ומשפחתך השתנה? האם למשל אתם משתמשים בסמים או אלכוהול בתדירות גבוהה יותר ממה שהייתם רוצים, כדרך להיות יותר קרובים לאהובכם? האם אתם מוציאים כספים הוצאות הקשורות להתמכרות של בן משפחה מתוך תחושה של חוסר ברירה?
  • האם החשדות שלכם גורמים לכם לבלוש, לחפש ולהרגיש פחד ממה שאתם עלולים לגלות על אהובכם?
  • האם אתם מקדישים זמן רב במחשבות אובססיביות על אהוב/בן משפחה ומייחלים שהם ישנו את דרכם והתנהגותם?
  • האם אתם סובלים מתופעות כגון: נדודי שינה, כאבי ראש, חרדה, התכווצויות בבטן, מתח, בגלל דאגה לאהובכם?
  • האם זה נעשה קשה להאמין להסברים שלו/שלה? האם אתם מרגישים שאין ביניכם אמון ושאי אפשר לסמוך עליו/ה?
  • האם רגשות אשמה ובושה מונעים מכם לשתף בני משפחה וחברים בבעיותיכם?
  • האם אתם עושים וויתורים שפוגעים באיכות החיים שלכם על מנת להימנע מקונפליקטים ומשברים?
  • האם אתם מרגישים מבודדים ונמנעים יותר ויותר מלהזמין חברים לביתכם?
  • האם בן זוגכם נעדר ממקום עבודתו? אינו ממלא את מחויבותו ותחומי אחריותו? מתרחק מפעילויות חברתיות? האם אתם מוצאים את עצמכם מרגישים שאתם סוחבים ומחזיקים את המשפחה על כתפיכם?

( השאלות הם עיבוד של שאלות מקבוצות תמיכה למשפחות ומקורבים למכורים)

 

אם השבתם בחיוב על ארבע שאלות (או יותר), סביר להניח שאתם במערכת יחסים שנוצרה כתוצאה מהתמכרות, או בז'רגון המקצועי – "מערכת יחסים קודפנדית" (Co-dependant relationship).

 

סיפר לי בעלה של מטופלת אלכוהוליסטית שהגיע לטיפול בעקבות הגמילה של אשתו, שכשבעיית השתייה שלה החלה לצאת משליטה, הוא היה מחפש את בקבוקי האלכוהול המוחבאים, בתחושת טירוף. בתחילת הדרך הוא היה מרוקן חלק מהאלכוהול ומוהל את מה שנשאר בבקבוק עם מים. בשלבים מאוחרים יותר הוא החל לסמן על הבקבוקים קווים שרק הוא ראה, כדי לעקוב אחר כמות האלכוהול שאשתו צרכה.

פעמים רבות כשהיה חוזר הביתה ומוצא את אשתו מחוסרת הכרה מכמויות האלכוהול ששתתה, היה מעיר אותה בתוקפנות, דורש שתתקלח תאכל ותשתה מים מחשש לחייה. כאשר כל ניסיונותיו לשלוט במצב נכשלו, ובעזרת חבר פסיכולוג שאיתו התייעץ, הוא החליט שאינו מוכן ואינו מסוגל להמשיך לחיות כך את חייו. הוא הציב לאשתו אולטימאטום: או שתתחיל מיד טיפול לגמילה או שהנישואים יסתיימו.

 בת זוגו בחרה בגמילה, מצבה השתפר והיא התקדמה בתהליך הטיפולי. במקביל הוא החל את הטיפול שלו. היה עליו ללמוד לחזור לתפקיד בן הזוג ולהשתחרר מהמנהגים שסיגל כתגובה להתמכרות של אשתו ששמו אותו בתפקיד "המבוגר האחראי". הוא חזר להתרכז בעיסוקיו וענייניו ובראש ובראשונה לטפל בעצמו. הזוג נכנס גם לתהליך של טיפול זוגי על מנת לשקם  את הנישואים. הם חגגו כשנה מאוחר יותר את יום נישואיהם שלדברם היה המשמעותי והמרגש ביותר. הם למדו להכיר אחד את השני, לקבל ולתמוך זה בזו בדרך כנה בריאה ועמוקה.

ברגע שבני המשפחה מבינים שאין ביכולתם לשנות את ההתנהגות של אהוביהם אלא רק את זו של עצמם, מתחילה כל התמונה להשתנות. בני משפחה מבינים ונהיים מודעים יותר לדינאמיקה ומתחילים בראש ובראשונה להציב גבולות. ברגע שבני המשפחה מבינים שביכולתם לשנות אך ורק את ההתנהגות של עצמם ולא את זו של אהוביהם, רק אז מתחילה כל התמונה להשתנות. זוהי תגובת שרשרת והתהליך מאלץ את המכור לעשות שינוי מהצד שלו.

כבני זוג או מקורבים למכור התובנה שמניעה את תהליך הגמילה היא הפנמה של שלושת התובנות הבאות:

  • לא גרמנו להתמכרות (Didn’t cause it)
  • אין ביכולתנו לשלוט בהתמכרות (Can’t control it)
  • אין ביכולתנו לטפל בהתמכרות (Can’t cure it)

המפתח לפעול ולקבל החלטות לגבי אהוב הסובל מהתנהגויות של התמכרות הוא לתמוך בכל מה שמקדם את תהליך השיקום וההבראה ואי שיתוף פעולה עם כל מה שמשרת ומעודד את ההתמכרות.

הדרך הזאת מרגישה לפעמים כקשוחה ולעיתים נראה כי יש החמרה במצב לפני שהשיפור נראה לעין. בפועל מי שחווה התמכרות בתוך משפחתם הבין שלפעמים אהבה כרוכה ביכולת להגיד לא, להשתמש בשיפוט בריא, לא לשתף פעולה עם חוסר שפיות וכל מה שפוגע בערכים האמתיים שלנו ובכבוד שלנו לעצמנו. זוהי הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד ולהתגבר על התמכרות במשפחה.

054-234987603-6349876פנו אלינו

לקבלת מידע או יצירת קשר, מלאו את
הפרטים מטה ואנחנו נחזור אליכם.